"הרבה מעגלים קטנים": השפעת אירוע טראומטוגני על נפגעים עקיפים לפי קרבה אישית, משפחתית וקהילתית.

מטרה: להעמיק את הידע באשר להשפעותיו של אירוע טראומטי על אנשים הסובבים את נפגעי האירוע הישרים ונמצאים במרחקי קרבה שונים מהם: קרובי משפחה מדרגה ראשונה, קרובים מדרגה שנייה ואנשים החיים בסמיכות לנפגעים הישירים ומקיימים איתם יחסי גומלין חברתיים וקהילתיים.// נבדקים:  תשעה תושבי מושב במרכז הארץ כשארבעה מילדיהם נפגעו בתאונת דרכים של אוטובוס ההסעה מבית הספר. משתתפי המחקר מייצגים שלושה מעגלי קרבה – קרבה ראשונה (הורים), קרבה שנייה (דודים וסבים) וקרבה שלישית (תושבי המושב ללא קרבה משפחתית).// שיטה וכלי מחקר: השפעות האירוע הטראומטי נבחנו תוך בדיקת דיווח רטרוספקטיבי של המשתתפים על תגובותיהם לאירוע הספציפי הנחקר. נערך מחקר איכותני ומחקר כמותי. המחקר האיכותני התבסס על ראיון פתוח חצי מובנה שמטרתו לסייע למשתתפים לשחזר ולספר את האופן שבו חוו והגיבו לתאונת הדרכים שהתרחשה מספר שנים קודם לראיון. הם התקשו להתייחס תחילה ליום האירוע עצמו, לתקופה הסמוכה לאירוע ולאחר מכן לחוויתם בהווה. איסוף הנתונים עבור המחקר הכמותי נעשה באמצעות שני שאלונים: שאלון סימפטומים קצר derogatis & melisaratos, 1983)), הבודק סימפטומים פסיכיאטריים ושאלון  טראומה משנית שהוא שאלון דיווח עצמי הבודק סימפטומים פוסט טראומטיים בקרב אוכלוסייה הנמצאת בקרבה מתמשכת ואינטנסיבית עם נפגעי טראומה ישירים  derogatis & melisaratos, 1983)). שאלונים אלו הועברו בתחילת הפגישה הראשונה מבין שתי הפגישות שהתקיימו עם הנבדקים. בפגישה השנייה נערך ראיון העומק שכלל התייחסות גם לתשובות שהתקבלו משני השאלונים שהועברו קודם.// מן הממצאים: מניתוח הנתונים עלו שלוש תימות מרכזיות שאפינו  את הנבדקים בכל אחד מממדי הזמן אולם ההתמודדות עימם הייתה שונה: שליטה ואובדן שליטה, עשייה ומתן עזרה, קהילתיות וקולקטיביות.  עוד נמצא שלאירוע הטראומטוגני המתרחש בתוך קהילה יש שני מימדי התייחסות בעלי קשרי גומלין ביניהם – מימד הפרט ומימד הקהילה.// העבודה בהנחיית פרופ' פטר סילפן וד"ר ליאור כהן-רז