הקשר שבין יכולת שפתית לבין ציון 'ניטור מציאות' בקרב בני נוער בסיכון.

שנה: 
תואר: 
סטודנט: 
Brief: 

מטרה: לבחון את הקשר בין יכולת שפתית לבין ציון "ניטור מציאות" בקרב בני נוער בסיכון.// נבדקים: 28 בני נוער בסיכון ו-27 בני נוער שאינם במצבי סיכון, אשר שימשו כקבוצת ביקורת.// שיטה וכלי מחקר: הנבדקים השתתפו תחילה במבחן לניתוח מחשבה מילולית (גלנץ, 1969) ומבחן סיפור (גורלניק, 1982). בהמשך, ביצעו פעילויות מובנות בקבוצות קטנות וכשחזרו הוחשדו בביצוע עבירה ועברו חקירה מדומה, בה מסרו תצהיר הנוגע לפעילות המובנית שעשו. התצהירים נותחו באמצעות קידוד כלי  vrij, 2008)  rm) במטרה לאפיין את ניטור המציאות שלהם. בנוסף, סטודנטים ללא רקע בתחום הערכת האמינות התבקשו לשפוט גם הם את ההצהרות.// מן הממצאים: בני הנוער בסיכון הציגו פרופיל שפתי נמוך בכל המדדים השפתיים שנבחנו. בני הנוער בסיכון מסרו הצהרה דלה בפרטים בהשוואה לקבוצת הביקורת, במונחי rm. לאחר פיקוח על מספר המילים בהצהרה, נמצא כי ההבדלים בעושר ההצהרה בין שתי הקבוצות נעלמו. נמצא קשר חיובי בין היכולות השפתיות לבין היכולת למסור הצהרה עשירה במונחי rm. ניתוח השיפוטים של הסטודנטים הראה כי ככל שההצהרה הייתה עשירה יותר בפרטים, כך היא נתפסה כאמינה יותר. הממצאים מעלים את האפשרות כי הסיכוי להטיות חיוביות בכלים לניטור מציאות, כומר לזהות באופן מוטעה דוברי אמת כשקרנים, הינו גבוה יותר בחקירת אוכלוסיית נערים בסיכון.// העבודה בהנחיית ד"ר גלית נהרי.