דפוסי התנהגות וחשיבה בקרב ילדים ומתבגרים פוגעים מינית, בעלי אבחנה של ADHD ושאינם בעלי אבחנה זו.

מטרה: לבחון אם ניתן לזהות דפוסים ייחודיים של התנהגות וחשיבה בקרב ילדים עם אבחנה של הפרעת קשב וריכוז (adhd) אשר ביצעו פגיעות מיניות, בהשוואה לילדים בעלי אותן התנהגויות שאינם מאובחנים כבעלי הפרעת adhd.// נבדקים: 20 הערכות סיכון וצרכים של ילדים ונערים פוגעים מינית. עשרה מהם מתחת לגיל 12 ועשרה מעל גיל 12. עשרה ילדים מאובחנים ב-adhd ועשרה אינם מאובחנים בהפרעה זו.// שיטה וכלי מחקר: נערך ניתוח תוכן  של הערכות המסוכנות והצרכים של הנבדקים, ניתוחי שיחות עם הילדים ועם הוריהם ודוחות חיצוניים, בניסיון לזהות קטגוריות רלוונטיות. לצד הניתוח האיכותני הייתה התייחסות למאפיינים דמוגרפיים ולקשר ביניהם לדפוסי ההתמודדות של הילדים. כמו כן נותחו נתונים הקשורים לעבירות המין שביצעו הנבדקים.// מן הממצאים: זוהו ארבע קטגוריות ראשיות: היבט חברתי, היבט מיני, היבט משפחתי והיבט חינוכי. ההבדלים המרכזיים שנמצאו בין נבדקים שפגעו מינית בעלי אבחנה של adhd לאלה שללא אבחנה זו, הם בהיבט החברתי והחינוכי. בקבוצת הנבדקים בעלי adhd בחירת הקורבנות הייתה שרירותית והתבססה על נוחות וזמינות ללא תכנון מוקדם וכתוצאה ממצוקה או משבר שחוו והשליכו את תחושותיהם על קורבן אקראי. לעומתם הנבדקים ללא adhd  בחרו את קורבנותיהם על פי שיקולי כוח, שליטה וביצעו תכנון מוקדם.// העבודה בהנחיית ד"ר יעל אידיסיס וד"ר אורי תימור