ייחוסי חומרה ואשמה לקורבן אונס ולתוקף כפונקציה של התנהגות הקורבן לאחר אונס בקרב גברים ונשים.

מטרה: לבחון ולהשוות את ייחוסי האשמה לקורבן, את ייחוסי האשמה לתוקף ואת ההתנהגות שלאחר האונס של גברים ונשים.// נבדקים: מדגם שכלל 46 גברים ו-47 נשים בגילים 65-20 שנים.// שיטה וכלי מחקר: לנבדקים הוצגו תרחישים שונים של מקרי אונס שנעשה על-ידי גבר אשר כללו מידע שונה באשר להתנהגות שלאחריו. הם התבקשו לדרג את התרחישים על-פי מידת האשמה של הנאנסת, מידת אשמתו של התוקף וחומרת האירוע.// מן הממצאים: לא נמצא הבדל מובהק בין גברים ונשים בכל הקשור לייחוסי האשמה לתוקף והערכת חומרת האירוע. התנהגות הנאנסת לאחר האונס בתרחישים, השפיעה על ייחוסי האשמה ותפיסת החומרה כך שכאשר הנאנסת בתרחישים מיעטה להביע מצוקה, לא התלוננה במשטרה וקיימה מפגשים עם התוקף, הנבדקים ייחסו אשמה רבה יותר לנאנסת. קשר שלילי נמצא בין ייחוסי אשמה לקורבן וייחוסי חומרה לאירוע ובין ייחוסי האשמה לקורבן וייחוסי האשמה לתוקף. המשתנה העוצמתי ביותר לייחוס היה קיומה של פגישה מוקדמת בין הקורבן לתוקפן. הממצאים מרמזים על השפעת ההתנהגויות המאוחרות של קורבן האונס על הדימוי השלילי המוטה שנוצר כלפיה.// העבודה בהנחיית דר' יעל אידיסיס