שיפוט מוסרי בקרב מאושפזים החולים בסכיזופרניה, מאושפזים החולים בהפרעות אפקטיביות ואנשי צוות סיעודי.

מטרה: לבחון ולהשוות את השיפוט המוסרי של חולים מאושפזים הלוקים בהפרעות נפשיות או רגשיות  ושל אנשי הצוות הסיעודי.// נבדקים: 25 גברים המאובחנים בסכיזופרניה, 25 המאובחנים בהפרעות אפקטיביות ו-25 גברים השייכים לצוות הסיעודי של בית-חולים פסיכיאטרי.// שיטה וכלי מחקר: המשתתפים ענו על שאלון אשר כלל  12 תיאורי מקרה הקרובים להתנסותם של הנבדקים, אותם התבקשו לדרג על פי רמת חומרת המעשים המתוארים וחומרת הסנקציה שננקטה לאור מעשים אלו. בנוסף, תוך מילוי השאלון, תיעדו המראיינים את תחושותיהם וחוויותיהם של הנבדקים בהתייחסות חופשית.// מן הממצאים: הנבדקים מאוכלוסיית המאושפזים התייחסו בסלחנות רבה יותר למעשים שתוארו בשאלונים. בכל הקשור לרמת ההאשמה על המעשים שתוארו, נמצאה האשמה רבה יותר כאשר המאושפז לא אובחן כחולה נפש, כאשר היה מעורב במקרים דומים בעבר וכאשר הסנקציה שניתנה על המעשה הייתה חריפה פחות. שלוש קבוצות הניסוי הראו יחס דומה באשר לחומרת הסנקציה, כך שצרוף של חולי, אי ביצוע מעשה דומה בעבר וסנקציה חמורה הביאו לשיפוטים החמורים ביותר הן מצד הצוות הסיעודי,  והן מצד הלוקים בסכיזופרניה או  בהפרעות אפקטיביות. הממצאים מוכיחים כי אנשים המאובחנים כחולי נפש שופטים בצורה דומה לאנשים בריאים, על אף הלקויות הקוגניטיביות והרגשיות.// העבודה בהנחיית ד"ר יעל אידיסיס ופרופ' פטר סילפן