תוקפנות, התמודדות ואסרטיביות בקרב מכורים נקיים לסמים ומטופלי מתדון.

מטרה: לבחון את ההבדלים בין מכורים לסמים המטופלים במסגרות טיפוליות שעברו שיקום מלא ובין מכורים שמטופלים במתדון, בתהליכי ההתמודדות, הפניית התוקפנות כלפי פנים או חוץ ורמת האסרטיביות.// נבדקים: 80 גברים מכורים לסמים, מהם 40 'מכורים נקיים' המטופלים בארבע יחידות לטיפול בנפגעי סמים של שירותי הרווחה ו-40 מכורים המטופלים במרפאת מתדון ביפו ששייכת למשרד הבריאות.// שיטה וכלי מחקר: נאספו נתונים דמוגרפיים כלליים והועברו השאלונים הבאים: שאלון להערכת אסטרטגיות התמודדות (carver et al., 1989); שאלון אסרטיביות (rathus, 1973); שאלון להערכת סיכון לאובדנות (plutchik et al., 1989); ושאלון תחושות והתנהגות אלימות (plutchik & van praag, 1990).// מן הממצאים: בשתי הקבוצות נעשה  שימוש רב במיוחד בסגנון ההתמודדות הממוקדת בבעיה וסגנון זה קשור באופן שלילי לרמת סיכון לאובדנות, בעוד התמודדות לא יעילה קשורה באופן שלילי לרמת האסרטיביות. בקבוצת המכורים הנקיים הייתה רמה גבוהה של שימוש בהתמודדות ממוקדת רגש ושל חיפוש אחר תמיכה חברתית בהשוואה לקבוצת מטופלי המתדון. בקבוצת מטופלי המתדון נמצאה רמה גבוהה יותר של סיכון לאובדנות ובעלות על נשק. למטופלים בשתי המסגרות מאפיינים שונים ויש להתאים את הטיפול למטופל על פי יכולותיו וצרכיו.// העבודה בהדרכת ד"ר ליאור כהן-רז וד"ר יעל אידיסיס